רגשות גדולים
בתוך הלב/ ג'ו ויטק
לפעמים בתוך העשיה במרוץ החיים יש לי (ואולי גם לכם?) נטייה לשכוח ולא לשים לב, ומרוב הדברים שנערמים והמשימות שמצטברות לוקח לי רגע להזכר שאני יכולה לעצור, לחזור הביתה שלי. הבית שלא תלוי במיקום פיזי. להתכרבל בין קירות ליבי ולבדוק מה שלומו.
לפעמים קשה להכיל ונדמה לנו שמה שקורה הוא יותר מידי, כשבעצם כל מה שהגיע לפתחנו הוא משא שאנו נושאות ונושאים איתנו כבר... אז אפשר לעצור, לוודא שהלב לא מרגיש לבד, להזכיר לו את כל התמיכה שיש לו בכל רגע נתון (גם בהיבט הפיזי וגם בהבט הרגשי-מנטלי) ואת היכולת המופלאה שלו להתכווץ ולהתרחב עם כל רגש שמגיע.. כשהמיכל שוב מתרחב אני יכולה לראות רצף של רגשות עולים, שוהים ומתחלפים ברגשות אחרים. את חוסר האונים וחוסר הוודאות, הפחד והכעס, ורגע אחרי גם את ההתרגשות, השמחה, התקווה והאומץ. נזכרת שככה זה עכשיו. וככה זה עכשיו. וגם זה יחלוף.
תרגול מיינדפולנס והנחיתה חזרה ברגע הזה מאפשרים לי לראות עוד, להתקרב אל הרגשות, להכיר ולחוות אותם בצורה יותר משוחררת, מחוייכת וגם מאמינה. לא בקסמים וניסים, אלא בכוחות הלב וביכולת ההתמודדות שלי, בחוסן שהולך ונבנה אצלי ובהשתנות המתמדת של הכל, וגם של הרגשות.
בספר המקסים הזה יש טיול על קשת הרגשות השונים, מההכי נעימים ועד הפחות, עם אמונה גדולה שאת כולם אנחנו יודעות ויודעים להרגיש, והם חלק מהלב של כולנו.
הצעה לתרגול עם ילדים
בפעם הבאה שרגש גדול מגיע אפשר לעצור יחד עם הילדים ולשים לב. איך קוראים לרגש? (אם לא יודע.ת לומר אפשר להציע רגשות ולשאול האם זה... ) באיזה עוצמה הרגש מ-1 עד 10? האם יש רגשות נוספים איתו? באיזה מקום בגוף הוא מורגש? למה את.ה זקוק.ה כרגע? מה יכול לעזור לך? לקחת נשימה גדולה ועמוקה ולשים לב. האם עוצמת הרגש השתנתה? האם תחושת הגוף השתנתה?
גיל
החל מגיל 3. גם בגיל 7-8 עוד נקרא פה בשמחה
בונוס
איורים מקסימים של כריסטין רוסי ועיצוב ייחודי מאד של ספר
