פחד, אומץ ומערכות התגובה האוטומטיות שלנו

תכף נחזור, קפצנו רגע לאפריקה / אוליבר שרץ

לנוכח האירועים הקשים שמתרחשים בארץ (אוקטובר 2023), רגש הפחד הגיע אלינו.

בזמן של סכנה מנגנונים אוטומטיים מופעלים בגוף. התגובה המיידית תהיה בדרך כלל של להילחם או לברוח (fight, flight) ובמקרים קיצוניים יותר של קפיאה או עילפון (freeze, faint). אלו תגובות אוטומטיות, אנושיות והישרדותיות, וטוב שיש אותן לרגעים של איום ממשי על החיים שלנו.

מתי זה בעייתי? כשמצב התגובה נמשך מעבר לאירוע שסיכן את חיינו, ואז אנחנו עלולות ועלולים למצוא את עצמנו בלופ בין מחשבות חוזרות ומדאיגות, רגשות של פחד וחוסר אונים, ורצון למלא את החלל בוודאות כלשהי דרך תרחישים אפשריים (לרוב שליליים). אל התנועה הטבעית של המח האנושי שלנו, מתווספים גם ביטויים גופניים (מתח, חוסר שינה, אי שקט ועוד..) שמוסיפים עוד אתגר לימים הכואבים שעוברים על כולנו.

במצב תודעתי של איום הרבה פעמים להסברים לוגיים לא תהיה השפעה ממשית, לא עליי וגם לא על בנותיי. ומה כן אפשר לעשות? יש הרבה. החל מתרגילי נשימה ותנועה לפריקת המתח המצטבר בגוף והפעלה מחודשת של מערכת הרגיעה, ועד העברת הקשב והעשיה באופן יזום אל מקומות שמיטיבים איתנו - יציאה החוצה, טבע, ספורט, מקלחת, שיחה, חיבוק. הזכרות במשאבים שלנו ושימוש בהם באופן יזום, גם אם זה לא נראה הגיוני באותו רגע, כדי לווסת את הרגשות והתחושות, ולהתחבר חזרה לעוגן בסערה הזאת.

בנוסף למנגנוני התגובה ללחץ שציינתי, קיים מנגנון נוסף, פחות מוכר ומדובר, בשם tend and befriend. חוקרת בשם שלי טיילור מציגה בתאוריה שלה שבזמן איום נכנסת לפעולה גם המערכת הזאת בחסות הורמון האוקסיטוצין ומסייעת לנו בתמיכה ועזרה הדדית, הגשת עזרה לצאצאים שלנו וחיזוק הקשרים החברתיים. אז כשמאתגר ומדאיג, גם לצאת להתנדב, לעזור לזולת ולתת מהזמן ומתשומת הלב שלנו לאחר יכולה להיות פעולה מווסתת, מרגיעה ומעודדת.

אצלנו בבית יש הרבה עניין בסיפורים, על כן בשבועות האחרונים בנוסף למנות גדולות של אוקסיטוצין בצורת חיבוקים, מגע וזמן ביחד, יש אצלנו גם הרבה זמן קריאה משותף, ואת הסיפורים אני בוחרת בקפידה על מנת שיתמכו בהתאוששות, בחוסן ובבניית תחושת הבטחון אצל כולנו.

בזמן שמארי ויושה מנסים להרדם, מופיעות על קיר החדר צלליות מפחידות, הרוח שורקת ולפתע מישהו דופק על החלון. כך מתחיל ספר הרפתקאות מופלא, מסע מרגש ואמיץ של שני אחים, במטרה לעזור לאבוּאוּ, פיל שברח מגן החיות, למצוא את הדרך אל משפחתו וביתו שבערבות אפריקה. בדרך יפגשו הרבה אתגרים וחיות, יגלו אומץ לב, סקרנות וחברות עמוקה תרקם בין השלושה.

הספר מלא דמיון וטוב לב, וממחיש איך עשייה, עזרה למען האחר וחמלה יכולים להניע אותנו מהקיפאון שהפחד הרבה פעמים משרה עלינו, ואיך כל אלה מסייעים לנו למצוא חזרה את הכוחות שלנו ולנוע איתם באומץ.