ספר הפרחים הגדול, ספר החרקים הגדול / יובל זומר "אביגיל את אוהבת חרקים?" ניגשו אלי ילד וילדה בהפסקה בהתרגשות על עם הממצאים שלהם. חייכתי חיוך גדול, כי, בואו, חרקים שמטפסים עליי זה לא הדבר האהוב עליי בעולם. אבל אני ממש אוהבת שילדים זזים מספיק לאט כדי להתבונן ולהתפעל מכל הפלא שקורה סביבנו. וכן, זה כולל מיני חרקים. ילדות וילדים עושים את זה באופן טבעי. הם יכולים לשקוע בפרח אחד, להתכופף אל חרק זעיר, לשאול, לבדוק ולהתפעל בלי לוח זמנים, בלי יעד. לרוב, אצלנו, גם כשניתקל במשהו יפהפה באמת, פרח בשיא...

תהיה בריא מוריס מגי / פיליפ ס' סטיד העונה שמזמנת ימי מחלה ופרידה מהשגרה לטובת החלמה היא הזדמנות נפלאה לקרוב לבבות, אפילו מרחוק. פתאום יש יותר מקום למחוות קטנות: הודעה קצרה, מרק חם ליד הדלת, מחשבה שנשלחת בלי לבקש דבר. השגרה נעצרת, ובמקומה נכנסת תשומת לב עדינה למה שבאמת חשוב. דווקא כשלא הכול מתפקד כרגיל, מתגלה כוחם של קשרים. אלו רגעים יומיומיים של אכפתיות, שלא דורשים מאמץ גדול, רק נוכחות ולב פתוח. בסיפור הרגיש והמתוק “תהיה בריא, מוריס מגי”, מוריס, שומר בגן החיות, דואג יום־יום לחיות במסירות...

יוליה אוספת עלים / שלום צוקרמן שגרה לעיתים עלולה להראות כאוסף של ימים דומים, קצב מוכר, אולי שעמום? אותם שבילים, אותם קולות, אותם צבעים של בוקר ואותו סדר יום שחוזר על עצמו. המוח שלנו, שבאופן אבעי אוהב לחסוך באנרגיה, בוודאי יהנה מהנחמה של השגרה, מהתחושה שהכול צפוי ויציב. ויחד עם זאת, העין מתרגלת, והעולם נהיה רקע קבוע שמלווה אותנו, במקום להיות במה שמתרחשים בה רגעים קטנים של חיים. והסקרנות? לאן היא נעלמה? להסתכל בעיניים רעננות זה כמו לכוון את הפוקוס בעדשה, לגלות פרטים קטנים שנשמטו, למרות שכל...