ללמוד להשתעמם

לימונדה / עדי זליכוב-רלוי

נדמה ששעמום הוא אחד ממצבי התודעה הרחוקים מאיתנו במציאות של ימינו (קיץ 2024), אבל יחד עם כל המתרחש, ילדים וילדות יצאו לחופשה, ומי מאיתנו טרם הספיקו לשמוע את הקריאה חסרת האונים "משעמממםםם ליייי" מתנגנת סביב?

זמנים של האטה, הפסקות ואי-עשייה יכולים להיות כר פורה למילוי מצברים, לטיפוח מנוחה עמוקה, יצירתיות, דמיון, חיפוש ומציאת משמעות. יחד עם זאת, חוויה של שעמום לעיתים תפגיש אותנו עם רגשות פחות נעימים כמו תסכול, דחייה, חוסר שקט ודעה קדומה אודות הרגע הזה - שלא יכול לחדש לי דבר... וכשלילדים משעמם, אנחנו ההורים עלולים לפגוש חוסר אונים, בהלה ואת הדפוסים האוטומטיים שלנו דוחפים קדימה לפתור את השעמום שלהם דרך עשייה.

נוכל לשאול את עצמנו שתי שאלות שיעזרו לנו לפגוש את השעמום אולי קצת יותר בידידותיות (עדיף להרהר עליהן מראש ולא ברגע של קושי):

1. האם יש בחיי זמני שעמום? מתי פעם אחרונה שכבתי ובהיתי, נתתי למחשבות לצוף ולחלוף? האם זה משהו שקורה אצלי תדיר? לפני שנציע את זה לילדות ולילדים, אולי ננסה בעצמנו לתרגל זמנים יום-יומיים של חוסר עשייה, שקט ומנוחה, ונשים לב מה זה מעורר בנו? האם זה נעים? מה קורה בהמשך היום בעקבות הזמן הזה?

2. האם שעמום יכול להתקיים כשאני בתשומת לב? נוכל לרתום לעזרתנו תרגול מיינדפולנס שיגביר את הסקרנות ויעזור לנו לראות את אותה חוויה ב’תודעת מתחיל’ עם עיניים צלולות יותר, פרספקטיבה אחרת, ובכך למצוא עניין, גילויים וחידושים גם ברגע "משעמם".

זוג אחים מגיעים לבית סבתא בחופש, עמלים על הכנת לימונדה טעימה ולפתע רעיון צץ במוחם! רעיון מבריק שיספק תעסוקה, תמורה והנאה. היוזמה כל כך מצליחה, עד שבמהרה יגלו השניים שאת זמנם החופשי החליפו בעבודה קשה, ושכחו מההנאה הפשוטה של שני נכדים וסבתא.

סיפור מקסים שמזמין להרהר על האוטומט שלנו למלא כל רגע פנוי בעשייה, ועל האפשרות לבחור במודעות בחירות שמיטיבות איתנו, בכל רגע נתון.

גיל

החל מגיל 5, מתאים בעיני גם להדגמת הרעיון בפני ילדות וילדים בוגרים יותר שמשעמם להם וגם שמתעניינים בעבודה תמורת כסף.

הצעה לתרגול עם ילדות וילדים

נושאים וערכים