ההשתנות המתמדת
הדרך אל ההר / מריאן דובו
מידי בוקר בטיול עם הכלבה אני פוגשת עץ אקליפטוס, וכל פעם הוא נראה שונה. לפני כמה שבועות הקליפה שלו התחילה להסדק, אחר כך החלה להפתח ולפני כמה ימים התחילה להתנתק. מתחת יש עוד קליפה. טרייה, רעננה, חלקה ועדינה.
החיים לצד הטבע (בין אם צמח במרפסת, גינה או שדה) או אולי אף כחלק בלתי נפרד מהטבע, מאפשרים לנו להשאר מחוברות ומחוברים לפעימות העונות, לחולפיות המתמדת ולהשתנות הדברים. כי ככה זה בטבע. גם שלנו. גם כשכבר צפיתי באינסוף שקיעות, אני עדיין נפעמת מכל אחת מחדש, ושמה לב שהעננים והצבעים מעולם לא מסודרים אותו הדבר כמו בפעמים הקודמות.
הדרך אל ההר הוא ספר מסע אודות גברת גירית הזקנה שמטפסת כל שבת על ההר, אוספת אוצרות, חברים, תובנות וחוויות בדרך ומכירה אותה כל פעם קצת יותר. יום אחד חתול צעיר וסקרן מבקש להצטרף אליה. עם הרבה סבלנות היא מלמדת אותו את השבילים הנסתרים והיפים בדרך אל הפסגה, חולקת איתו את חוכמתה וגם מעודדת אותו להאמין בעצמו. ספר מרגש שהוא מפגש עם החיים עצמם, חניכה וחיבור להשתנות המתמדת ולפעימות הטבע. קצב הספר איטי ומאפשר טיול חווייתי ברחבי היער בדרך אל ההר.
גיל
החל מגיל 3. גם בגיל 7-8 עוד נקרא פה בשמחה
בונוס
איורים יפייפיים מלאי פרטים של הסופרת
הצעה לתרגול עם ילדים
צאו לטיול בטבע במקום שאתם מרגישים בו נוח ובטוחים (אם לא אפשרי - החזיקו צמח והתבוננו מקרוב). נסו לראות את כל הדרך (או את הצמח) בעיניים חדשות וסקרניות, חפשו פרטים חדשים עם העיניים, נסו להריח, למשש ולהקשיב כאילו זאת הפעם הראשונה שאתם פוגשים בפיסת הטבע הזאת.
נוחו והתבוננו בנוף. איך זה מרגיש בגוף כשאנחנו בתוך הטבע?
